Coach4Coach

אא

   

ה Coaching - עוד טרנד או הדבר האמיתי?

שלמה רוטשילד

 

- "האם ה Coaching הוא עוד טרנד או הדבר האמיתי?"
- "מה זה בדיוק Coaching?"
- "אילו הייתי הולך ל Coaching, מה היה יוצא לי מזה?"
- "כמה זה עולה?"
- "זה נעים??"
שאלות אלה הן רק מבחר קטן של שאלות העולות ומתעוררות היום למי שנתקל במלה Coaching בעיתון, בטלביזיה, עם חברים ובעבודה. מה שהיה עד לפני מספר שנים ביטוי המתגלגל מפה לאוזן, נחלת מנהלים בודדים בחברות הייטק, הפך היום ל"דבר החם" בשוק: בכל אוניברסיטה מכובדת יש גם קורס Coaching, מכללות ללימודי האימון צומחות בכל קניון וצומת ועמך ישראל מגלה עניין הולך וגובר.
אין ספק בתרומתה המאד משמעותית של תוכנית הטלביזיה "משפחה חורגת" לשיווק ה Coaching. קופסת הקסמים של תעשיית האשליות מוכרת לנו תוך שעה ועשר דקות כולל פרסומות משפחה העוברת משאול תחתיות לאיגרא רמא, ממירה אוברדרפט רצחני בעתיד ורוד ומבטיח. המעשה עוד יגדל בעינינו אם נבחין שאין מדובר אלא במספר שיחות שעת נפש עם מאמן חף משיער, המצליח להמיר את שקית הדמעות בשקית מזומנים. נפלא.
החיים מסתבר קצת יותר סבוכים מתוכנית טלביזיה אולם העקרון נשמר והוא הבסיס ל Coaching. העקרון אומר את הדבר הבא:
ה Coaching עוסק בפער בין מה שאנחנו, לבין מה שהיינו רוצים להיות, ופועל על מנת להקטין אותו.
ברור? זקוקים להסבר נוסף? כדי להבין את המשפט יותר טוב, הבה ונשוב לכורסה כאשר תוכנית הטלביזיה לנגד עינינו:
שלב ראשון: הכרת מצבנו האמיתי, "מה שאנחנו". זוכרים? המאמן מגיע לדירה, מתנשק איתנו בפתח ואנו מחייכים נותנים לו את כל המסמכים הנוגעים למצבנו הכלכלי. בינתיים כולם מאושרים. אוספים ניירות, הולכים למומחים שלמרבה ההפתעה המומים ומסבירים  בפנים קודרות עד כמה מצבנו נואש. וואו מה יהיה. המאמן חוזר לג'יפ השחור שלו, פותח את החלון השמאלי כדי לאפשר משען בטוח לשמאלו השזופה והשרירית ודוהר חמור סבר אלינו הביתה. אנו נאספים סביב הספה בסלון רצוי עם כל הילדים, זה טוב לרייטינג, ומקבלים הסבר על מצבנו הנואש. תדהמה כללית. מה יהיה? מדוע? חשבנו שמצבנו לא טוב והנה הוא אפילו קטסטרופאלי.
שלב 2 דווקא פשוט: לשאלה מה היינו רוצים שיקרה יש כנראה רק תשובה אחת: אנחנו רוצים לצאת מהאוברדרפט!
שלב 3 הוא המעשי. עד עכשו דיברנו, זה לא היה כל כך נורא, ולכן השלב השלישי, זה שתובע מאיתנו עשייה, צפוי להיות גם השלב הקשה ביותר. מתברר שבין מצבנו הנוכחי לבין המקום בו נרצה להיות יש פער גדול והיכולת לצמצם אותו תלויה אך ורק בנו. איזה יאוש.
גם השבוע הגיע לבקרני מתאמן ותיק. אני אוהב את ביקוריו ואת תבונתו. תוך כדי שיחה תרם משפט חשוב אותו הייתי שמח גם לחלוק איתכם. הוא אמר "אף אחד לא יכול להפסיק לעשן במקום מישהו אחר". מה דעתכם? האם לא זה ממש הדבר אותו אומר המאמן בטלביזיה למשפחה החורגת שלו?
התוכנית בטלביזיה אמורה להביא סיפור הצלחה. רק סיפור הצלחה יביא יותר צופים ודירוג עולה בטבלת הרייטינג. "אמרו לנו שאוי ואבוי לנו אם לא נשתף פעולה", צוטטה לאחרונה אחת המשתתפות במגזין סוף -שבוע. מפיקי התוכנית אמונים על מלאכתם, מצליחים בשוט וגזר להביא את המשפחה הדומעת לחוף מבטחים. מחיאות כפיים. מסך.
החיים, אבוי, הם מעט שונים. החיים אינם תוכנית טלביזיה וסיפור ההצלחה שלכם עלול לא להספיק להבשיל עד הפריים-טיים. המסע האישי שלכם לעבר ההצלחה אמור להתחיל בהחלטה בה תתחייבו להתחיל באימון, יימשך בנחישות, בפתיחות, בהתמדה ואורך רוח שתגייסו לטובת האימון, ויסתיים, אם הכל יסתיים בכי טוב, בהשגת המטרה בה חפצתם, או לפחות בצמצום הפער להשגתה.
ועד אז, תשקעו בכורסה והביטו איך אחרים עושים את זה.
בהצלחה.

פרטים נוספים

לראש הדף